איזה סוגים של הפרעות קצב לב קיימים

הפרעת קצב לב מהירה- טכיקרדיה

הפרעת קצב לב מסוג טכיקרדיה, נחשבת כזו אם היא עוברת את 100 הפעימות בדקה במצב של מנוחה. אלא שלא כל קצב לב מהיר מעיד על בעיה לבבית. דופק מהיר במנוחה יכול להופיע גם במצב של מצוקה גופנית כמו: תאונה, חבלה או מחלה או במצב של בעיה נפשית כמו: התקף חרדה או לחץ נפשי גבוה, שלא קשורים לתקינות הלב ולמערכת החשמלית שלו.

ישנם מספר סוגים של טכיקרדיה והם מחולקים לשתי קבוצות עיקריות: טכיקרדיה על חדרית וטכיקרדיה חדרית המקור להפרעות קצב על חדריות הוא בעליות של הלב (פרוזדורים) שיכולות להיות מאוד שונות במנגנון שלהם. המקור להפרעות קצב חדריות הוא בחדרים וגם כאן המנגנון שלהם יכול להיות שונה.

סימפטומים אופייניים:

דפיקות לב, אי נוחות בחזה עד לכאב ממש, קוצר נשימה או הרגשה של חוסר אוויר, עייפות במאמץ, חולשה, סחרחורות ואפילו אובדן הכרה.

הפרעת קצב לב איטית- ברדיקדיה

הפרעת קצב מסוג ברדיקדיה היא מצב בו קצב הוא נמוך מהמצופה. זה יכול לגרום למצב בו כמות דם שמועברת לגוף נמוכה מצרכיו.

סימפטומים אופייניים:

עייפות, סחרחורות, חולשה ואפילו אובדן הכרה. תחושה כאילו הלב מחסיר פעימה.

פרפור פרוזדורים

פרפור פרוזדורים נחשבת להפרעת הקצב השכיחה ביותר מבין הפרעות הקצב העל חדריות

לפחות 2% מכלל האוכלוסייה סובלים מהפרעת קצב זו. לרוב היא אינה מסכנת חיים. לעיתים היא קיימת גם אצל אנשים בריאים ללא מחלות לב. עם זאת, חשוב לציין שלאורך זמן פרפור פרוזדורים יכול להשפיע על הלב. קצב לב מהיר ובלתי סדיר יכול לגרום לבעיות. ידוע, למשל, שיש קשר בין פרפור פרוזדורים לאירועים תסחיפים כמו אירוע מוחי, לאי ספיקת לב, לדמנציה ולפגיעה בעבודה של המסתמים בלב.

המנגנון של פרפור פרוזדורים הינו מנגנון מורכב הכולל, בין היתר, מוקדים המייצרים חשמל (לרוב בוורידי הריאה אך גם בפרוזדורים, או מקומות אחרים) במקום הקוצב הטבעי כמו גם שינויים בהולכה החשמלית, בפרוזדורים, ושינויים אחרים.  

סימפטומים אופייניים:

דפיקות לב לא סדירות (לרוב מהירות.) קשיי נשימה, עייפות במאמץ, חולשה, אי נוחות בחזה עד לכאב ממש.

הפרעות קצב, על חדריות נוספות הן SVT

 Supraventricular tachycardia 

לקבוצה זאת, מלבד פרפור פרוזדורים, משתייכים גם סוגים אחרים של הפרעות קצב שהמנגנונים שלהם שונים, אבל מאפיינים מסוימים מאפשרים לאחד אותם לקבוצה אחת של SVT. האבחון כולל, במידת הצורך, "צנתור חשמלי" (בשפה מקצועית- בדיקה אלקטרופיזיולוגית- EPS) המאפשר לקבוע את סוג הפרעת הקצב ולבחור את הטיפול המתאים עבורו.

סימפטומים אופייניים:

דפיקות לב מהירות וסדירות, קשיי נשימה, אי נוחות בחזה עד לכאב ממש, סחרחורת ואף איבוד הכרה.

הפרעות קצב חדריות

המקור להפרעות אלו, כמו שמשתמע מהשם של הקבוצה הזאת, הוא בחדרי הלב. יש שני סוגים של הפרעות קצב מהירות בחדרים- טכיקרדיה חדרית (VT) ופרפור חדרים (VF)

הפרעות מהסוג הזה, נובעות מבעיות בחדרי הלב. לרוב (אך לא תמיד) הן מופיעות במצבים בהם יש בעיית לב מבנית- אצל חולים אחרי אוטם בשריר הלב (התקף לב), במצב של מחלה בשריר הלב, במצב של מחלה במסתמים ובמצבים אחרים. הפרעות קצב אלו, תלויות סוג קיום מחלה לבבית, מסכנות חיים. מצב של הפרעות קצב חדריות הוא, על פי רוב, מצב חירום הדורש טיפול מיידי של ניידת טיפול נמרץ והמשך טיפול דחוף בבית חולים. ישנם מצבים בהם ההפרעה אינה מסוכנת ולכן דורשת בירור אך הטיפול בה אינו דחוף.  

סימפטומים אופייניים:

דופק מהיר באופן קיצוני, כאב בחזה, חולשה קיצונית, אובדן הכרה ובמצב חמור- הפסקת נשימה.

פעימות מוקדמות – סוג נוסף של הפרעות קצב

פעימות מוקדמות הן סוג של הפרעות קצב בהן ישנו מוקד בלב, נוסף לקוצב הטבעי, ממנו יוצא אות חשמלי הגורם להתכווצות של הלב. כשהמוקד הוא בפרוזדורים (עליות) הוא גורם לפעימות מוקדמות עליתיות וכשהמוקד הוא בחדרים, הוא גורם לפעימות מוקדמות חדריות.

פעימות מוקדמות דורשות אבחון של מצב הלב. אחרי בירור מתקבלת ההחלטה האם ההפרעה מסוכנת, אם לאו והאם יש צורך בטיפול ובאיזה סוג.  

על פי רוב, הפרעות קצב אלו אינן מסכנות חיים.

סימפטומים אופייניים:

הרגשה של פעימה (או פעימות) חסרה בלב, מחושים בחזה.

איך מאבחנים הפרעות קצב?

אבחון הפרעת קצב מתחיל במרפאה של קרדיולוג

להיסטוריה (אנמנזה) של ההפרעה יש חשיבות והיא עוזרת באבחון מדויק בנוסף לאנמנזה נערכות אחת או יותר מהבדיקות הבאות: 

בדיקה גופנית

בדיקת דופק, האזנה ללב באמצעות סטטוסקופ ובדיקות נוספות, יכולות לסייע באבחון.

אק"ג

שיטה השייכת לתחום של אלקטרופיזיולוגיה המתבצעת על ידי הנחת אלקטרודות, על הגפיים והחזה, הרושמות את הפעילות החשמלית של הלב. אק"ג היא בדיקה חשובה מאוד באבחון.

הולטר או ניטור ממושך

ישנם מכשירים היכולים לרשום אק"ג ממושך. הולטר הינו מכשיר, שמוצמד לגוף עם מדבקות על החזה, המתעד את קצב הלב, לרוב, למשך יממה (24 שעות) או יותר (עד 7 ימים.) מכשיר זה יעיל במידה ויש הפרעות קצב המתרחשות בפרק זמן זה. ניטור הפרעות קצב לב שלא מופיעות בטווח הזמן הזה, יכולות להיעשות על ידי מכשיר אחר לניטור ארוך יותר, עד חודש. יש מצבים בהם משתילים מכשיר קטן ("שבב") תת עורי לניטור ממשך, של שנים.    

אקו לב

בדיקת אולטרסאונד של הלב באמצעותה ניתן להעריך את תפקודו של הלב, את מצבם של המסתמים כמו גם לבצע מדידות שעוזרות לקביעת הטיפול המיטבי. 

בדיקת מאמץ (ארגומטריה)

בדיקה זו יעילה, לאבחון הפרעות קצב לב כשהן מופיעות בזמן מאמץ. בדיקה זו מבוצעת בשילוב עם בדיקת אק"ג שחשובה באבחון של הפרעות קצב.

בדיקה אלקטרופיזיולוגית – EPS (צנתור חשמלי אבחנתי)

צנתור הוא הליך פולשני בשימוש בקרדיולוגיה, במהלכו מוכנסים צנתרים ללב או לכלי הדם שלו. ישנם סוגים שונים של צנתור. במקרה של הפרעות קצב מדובר בבדיקה אלקטרופיזיולוגית אבחנתית (EPS – "צנתור חשמלי אבחנתי").

במהלך הבדיקה מכניסים צנתרים- אלקטרודות שונות, למקומות שונים בלב, מקצבים אותו, ומבצעים מדידות. בהרבה מהמקרים משתדלים לגרום להפרעת קצב, על ידי קיצוב, כדי לאבחן אותה. הבדיקה מאפשרת אבחון מאוד מדויק של ההפרעה. במקרים מסוימים, היא לא רק מאבחנת הפרעת קצב, אלא גם ממפה אותה. כלומר, מוצאת את מקור ההפרעה. במקרים רבים צנתור אבחנתי (EPS) משולב גם עם טיפול פולשני של אבלציה, באותה הפעולה.