המילה אבלציה, Ablation בלועזית, פירושה הסרה או הכחדה בעברית.  בהקשר של אבלציה לבבית, הכוונה לפגיעה ממוקדת ומבוקרת ברקמת שריר הלב ולהעלמת המקור להפרעת הקצב. בעברית מדוברת, מכונה פעולה זו גם "צריבה". הפעולה הינה פעולה פולשנית "צנתורית" המתבצעת באמצעות צנתרים מיוחדים.

הצנתר הוא קטטר דק, אלקטרודה מיוחדת.

ישנם קטטרים המשמשים לאבחון הפרעות קצב ואילו אחרים משמשים לטיפול בהן. חשוב לציין, שכשמדובר על פרוצדורה של אבלציה לבבית לרוב מדובר על פעולה המשלבת אבחון של הפרעת הקצב (בדיקה אלקטרופיזיולוגית בעזרת צנתור חשמלי אבחנתי) עם פעולה טיפולית, כלומר האבלציה עצמה.

זו הסיבה, שעל פי רוב, אבלציה לבבית דורשת יותר מאלקטרודה אחת. האלקטרודות מוכנסות דרך ווריד במפשעה (לעיתים גם/ או דרך העורק) בהרדמה מקומית, בטשטוש או בהרדמה מלאה. סוג ההרדמה תלוי בסוג הפרעת הקצב, במורכבות הפעולה ובמצבו של המטופל.

קיימות שיטות שונות של אבלציה לבבית, לטיפול בהפרעות קצב לב, ופועל יוצא מכך גם סוגים שונים של קטטר.

אחת השיטות, שנמצאת בשימוש כבר שנים רבות, נקראת Radiofrequency ablation הכוונה לאבלציה באמצעות חימום. מדובר על קטטר עם אנרגיה חשמלית, בתדר של רדיו, המטפל במקור להפרעת הקצב באמצעות חימום רקמת שריר הלב.   

שיטה אחרת המיועדת בעיקר (אך לא רק) לטיפול בפרפור פרוזדורים, נקראת קריו- אבלציה- Cryo-ablation כלומר, אבלציה בקור. מדובר בקטטר מיוחד, עם בלון בקצהו, שמקפיא את הרקמה מסביב לוורידי ריאות המהווים את המקור העיקרי להפרעת קצב לב זו.  

בשנים האחרונות החלו המומחים ביחידות האלקטרופיזיולוגיות, לעשות שימוש באבלציה נוספת מסוג PFA  (Pulse field ablation) אבלציה לבבית זו, בניגוד לקודמותיה, איננה משפיעה על רקמת הלב על ידי שינוי טמפרטורה (חום או קור) אלא על ידי פגיעה חשמלית ישירה בתא. שיטה זאת יעילה לפחות כקודמותיה ומסתמנת כבטוחה יותר.

האם יש צורך בהכנות מיוחדות לפני אבלציה לבבית?

לפני הטיפול באבלציה יינתנו לך הנחיות מדויקות על ידי קרדיולוג מומחה בהפרעות קצב לגבי תרופות (שיש להמשיך ליטול/ להפסיק או להתחיל), הוראות אכילה וצום.     

הפרוצדורה עצמה מבוצעת בבית חולים, בחדר הצנתורים של היחידות האלקטרופיזיולוגיות, ולרוב דורשת אשפוז של לילה אחד. לפני הפעולה עצמה, הרופא המבצע יסביר שוב על הפרוצדורה ועל הסיבוכים האפשריים וחתימתך, על טופס ההסכמה, תידרש מיד לאחר מכן.

ההכנה במחלקת הקבלה לאשפוז ובחדר הצנתורים תכלול גילוח של המפשעה, ממנה מוחדרים הצנתרים, והכנסה של צינורית קטנה וגמישה לווריד לצורך מתן תרופות.

הטיפול הרפואי עצמו אורך בין שעה למספר שעות, תלוי במורכבות של הפעולה. התהליך מתבצע בהרדמה מקומית, עם הזרקת חומר הרדמה במקום החדרת הצנתרים, בטשטוש או בהרדמה מלאה, תלוי בסוג הפרעת הקצב, במורכבות הפעולה ובמצב המטופל.    

כמה זמן אורכת החלמה לאחר אבלציה

האשפוז עצמו מצריך לילה אחד לצורך השגחה ושחרור בבוקר שאחרי עם הנחיות להמשך (לרוב, טיפול תרופתי ומעקב בהתאם לצורך.) יש צורך לשכב במיטה מספר שעות לאחר הפעולה (משך הזמן נקבע על ידי הרופא המבצע.)

במהלך האשפוז הצוות יעקוב אחר מצבך ובמיוחד ישים לב למקום הדיקור ולטיפול בו בהוראת רופא, כמו גם טיפול נגד כאבים במידת הצורך.  

ברובם של המקרים, משך ההחלמה אורך מספר ימים בודדים. בימים אלה, מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת ומנשיאת משאות כבדים. יש להישמע להוראות הרופא המטפל- ליטול את התרופות ולתת תשומת לב למקום בו הוחדר הצנתר. שטף דם קטן או התנפחות קלה, הינן תופעות שכיחות. במקרים של חום, כאב, סחרחורות ותסמינים אחרים, יש לפנות מיד לרופא המטפל.

מהם אחוזי ההצלחה של אבלציה?  

אחוזי ההצלחה נעים בין 65% ל-95% והם תלויים במורכבות של הפרעת הקצב, במנגנון שלה, בסוג ההפרעה ובמיקום שלה.  

לרוב הבעיה נפתרת לצמיתות או לפחות מתרחשת ירידה בהתקפים.

לפעמים נדרשת אבלציה נוספת כתוצאה מהתעוררות הפרעה חשמלית במוקד אחר מזה שבו התבצעה האבלציה או התעוררות חשמלית נשנית באזור.  

אלו סיבוכים אפשריים אחרי אבלציה לבבית?

כמו בכל הליך רפואי, גם הליך זה טומן בחובו סיכונים.

שיעור הסיבוכים שונה בין פעולות אבלציה שונות. סיבוכים קשים הם יוצאי דופן ומתרחשים בפחות מ- 1% מכלל הטיפולים באבלציה. הסיבוך הנפוץ ביותר, הוא דימום מאזור החדרת הצנתר אך גם הוא מתרחש רק ב-1.5% מכלל הפעולות והוא ניתן לטיפול מקומי פשוט.